האביב בשיא תפארתו, הטבע ממשיך בשלו ונותן לנו שיעור בענווה ומיקומו של האדם כחלק מהטבע ולא בשליטתו. לפעמים זה מרגיש שהוא מעניש אותי ולוקח את מחייתי בכח. לפעמים אני מרגיש שנותן לי הזדמנות לעצור את מירוץ החיים ולהתבונן בכל הטוב שיש לי.

כשמעיינים במוסף, מרפרפים בפייסבוק או נכנסים לאינסטוש- העין נתפסת על משהו. צילום מפתה, טקסט שנון, דימוי לירי, אבל בעיקר מה שתופס את העין שלנו הן צורות גרפיות בצבע אדום שאומרות "מבצע!" "רק עכשיו!", "במחיר שלא יחזור!...." ולאן שהעין הולכת המוח הולך גם. ואז מצטרף למוח הלב שאומר "באמת מזמן שלא...." ומפה לשם היד מושטת לכיס, האצבע למקשים ואנחנו קונים משהו. אז נכון שלרוב זה יהיה משהו קטן, לא באמת חשוב, שגם אם מסתבר שמה שצולם ומה שהגיע הם לא בדיוק אותו הדבר אנחנו נדלג על האירוע המצער ונמשיך בחיינו. אבל לפעמים זה יותר מזה.לפעמים אנחנו ממש רוצים לקחת הפסקה מהחיים שלנו, לקחת את החצי השני לפינוק מיוחד, להרחיב קצת את הלב והריאות במשבים של חופשה ולעשות הפקדה בבנק הזכרונות הטובים. ומה יכול לעשות את כל זה בבת אחת? צימר בזכרון יעקב

לפעמים צריך אדם להתרחק קצת מעצמו. לפעמים צריכה אישה להתרחק קצת מעצמה, לפעמים צריכים זוגות להתרחק קצת מהמולת היום יום הזוגית. קצת. לא שעות ארוכות על הכביש, לא מטוסים ממריאים ושפה זרה. בקטנה. אבל שיהיה איכותי. בלי יותר מדי מאמץ אבל שירגיש אחרת. אז לכל מי שצריך בדיוק את זה, הפסקת נשימה באמצע החיים בלי לעצור אותם, רק לעשות הקפה קטנה בשביל צדדי, בדיוק בשביל זה המציאו את זכרון יעקב.