המערה נמצאת באמצע המדרון המזרחי של גבעת עדן. היא משקיפה לכיוון וואדי מילח. זו מערה קרסטית וייחודה טמון בכך שיש בה ארובה עמוקה שמובילה לאולם תת קרקעי רחב.
המערה לחה תמיד, ובמשך שנים רבות כינו אותה המערה הנוטפת. היא פונה צפונה ולכן אין בה שמש ישירה. תנאים אלה אפשרו את צמיחתו המופלאה של עץ המיש.
זהו עץ נדיר בישראל
המערה נמצאת באמצע המדרון המזרחי של גבעת עדן. היא משקיפה לכיוון וואדי מילח. זו מערה קרסטית וייחודה טמון בכך שיש בה ארובה עמוקה שמובילה לאולם תת קרקעי רחב.
המערה לחה תמיד, ובמשך שנים רבות כינו אותה המערה הנוטפת. היא פונה צפונה ולכן אין בה שמש ישירה. תנאים אלה אפשרו את צמיחתו המופלאה של עץ המיש.
זהו עץ נדיר בישראל
מסלול בצפונה של זכרון יעקב. אורך המסלול: הלוך וחזור(יציאה מ-ימה וחזרה אל הצימר) 5.5 קילומטר.
משך הזמן – כשעה וחצי הליכה.
אפשר גם לנסוע במכונית עד רחוב פינלס ולצעוד ממקווה המעיין (הבירכה) ועד למערת המישוב חזרה. אורך מסלול מקוצר זה כ 2- קילומטר.
המערה נמצאת באמצע המדרון המזרחי של גבעת עדן. היא משקיפה לכיוון וואדי מילח. זו מערה קרסטית וייחודה טמון בכך שיש בה ארובה עמוקה שמובילה לאולם תת קרקעי רחב.
המערה לחה תמיד, ובמשך שנים רבות כינו אותה המערה הנוטפת. היא פונה צפונה ולכן אין בה שמש ישירה. תנאים אלה אפשרו את צמיחתו המופלאה של עץ המיש.
זהו עץ נדיר בישראל. הפרי שלו אכיל ואחת ההשערות לכך שעץ כה גדול צומח בתוך הארובה של המערה היא שמטייל הפיל את גלעין הפרי לתוך המערה וכך צמח בה העץ המפואר.
המיש הוא עץ יער גבוה ונשיר ממשפחת המישיים. הוא מגיע לגובה של כעשרים מטרים. בחורף הוא עומד בשלכת. פרחיו קטנים ופירותיו תפלים,אך ראויים למאכל ומצופים ציפה דקה. עץ המיש חביב מאוד על הערבים כעץ נוי, והםמגדלים אותו בחצרות ובסמוך למבנים קדושים. על פי אמונתם, אדם המחזיק ענף נושא פירות מעץ המיש, מוגן באופן מוחלט מפני שדים ורוחות.
ברפואה עממית: המיש מקובל כתרופה לכאבי פרקים,פטריות ומחלות עור. בדרך כלל מכינים את התרופה מהרתחת קליפות גזע העץ.
לצד פתח היציאה של הארובה, בו רואים היטב את העץ,יש כיום פינת ישיבה נעימה עם ספסלים נוחים. כדי להגיע לפתח הכניסה למערה יש לרדת כמה עשרות מטרים נוספים בשביל מפותל וקשה להליכה. כדאי להיזהר כי המדרון בקטע זה סלעי ותלול. הכניסה למערה היום מוסתרת בצמחייה צפופה. יש במערה שני אולמות:הראשון, נמוך למדי, בגובה אדם, ממנו עוברים לאולם גבוה יותר.
בגלל מבנה המערה והתנאים המיוחדים משערים ששימשה כמקום מגורים ומסתור. ותיקי זכרון יעקב סיפרו שבימי מלחמת העולם הראשונה, לפני מאה שנה, הסתתר במערה זו איש ניל”י ראובן שוורץ.
מכאן אפשר לחזור לצימר בדרך בה הגענו.
המערה נמצאת באמצע המדרון המזרחי של גבעת עדן. היא משקיפה לכיוון וואדי מילח. זו מערה קרסטית וייחודה טמון בכך שיש בה ארובה עמוקה שמובילה לאולם תת קרקעי רחב.
המערה לחה תמיד, ובמשך שנים רבות כינו אותה המערה הנוטפת. היא פונה צפונה ולכן אין בה שמש ישירה. תנאים אלה אפשרו את צמיחתו המופלאה של עץ המיש.
זהו עץ נדיר בישראל
מסלול בצפונה של זכרון יעקב. אורך המסלול: הלוך וחזור(יציאה מ-ימה וחזרה אל הצימר) 5.5 קילומטר.
משך הזמן – כשעה וחצי הליכה.
אפשר גם לנסוע במכונית עד רחוב פינלס ולצעוד ממקווה המעיין (הבירכה) ועד למערת המישוב חזרה. אורך מסלול מקוצר זה כ 2- קילומטר.
המערה נמצאת באמצע המדרון המזרחי של גבעת עדן. היא משקיפה לכיוון וואדי מילח. זו מערה קרסטית וייחודה טמון בכך שיש בה ארובה עמוקה שמובילה לאולם תת קרקעי רחב.
המערה לחה תמיד, ובמשך שנים רבות כינו אותה המערה הנוטפת. היא פונה צפונה ולכן אין בה שמש ישירה. תנאים אלה אפשרו את צמיחתו המופלאה של עץ המיש.
זהו עץ נדיר בישראל. הפרי שלו אכיל ואחת ההשערות לכך שעץ כה גדול צומח בתוך הארובה של המערה היא שמטייל הפיל את גלעין הפרי לתוך המערה וכך צמח בה העץ המפואר.
המיש הוא עץ יער גבוה ונשיר ממשפחת המישיים. הוא מגיע לגובה של כעשרים מטרים. בחורף הוא עומד בשלכת. פרחיו קטנים ופירותיו תפלים,אך ראויים למאכל ומצופים ציפה דקה. עץ המיש חביב מאוד על הערבים כעץ נוי, והםמגדלים אותו בחצרות ובסמוך למבנים קדושים. על פי אמונתם, אדם המחזיק ענף נושא פירות מעץ המיש, מוגן באופן מוחלט מפני שדים ורוחות.
ברפואה עממית: המיש מקובל כתרופה לכאבי פרקים,פטריות ומחלות עור. בדרך כלל מכינים את התרופה מהרתחת קליפות גזע העץ.
לצד פתח היציאה של הארובה, בו רואים היטב את העץ,יש כיום פינת ישיבה נעימה עם ספסלים נוחים. כדי להגיע לפתח הכניסה למערה יש לרדת כמה עשרות מטרים נוספים בשביל מפותל וקשה להליכה. כדאי להיזהר כי המדרון בקטע זה סלעי ותלול. הכניסה למערה היום מוסתרת בצמחייה צפופה. יש במערה שני אולמות:הראשון, נמוך למדי, בגובה אדם, ממנו עוברים לאולם גבוה יותר.
בגלל מבנה המערה והתנאים המיוחדים משערים ששימשה כמקום מגורים ומסתור. ותיקי זכרון יעקב סיפרו שבימי מלחמת העולם הראשונה, לפני מאה שנה, הסתתר במערה זו איש ניל”י ראובן שוורץ.
מכאן אפשר לחזור לצימר בדרך בה הגענו.
%401x.svg){kind=icon}
