המיקום המעולה של צימר ימה, במרומי הכרמל ובצד המערבי והצופה לים של זכרון יעקב, מאפשר לנו להכיר כמהטיולים נפלאים ברגל. המרחקים לא גדולים. ההליכה נוחה ובכל רגע אפשר להתרשם מאתריםמעניינים, בתים עתיקים וחדשים, עבר מסקרן, נוף וצמחייה.
מסלול טיול זה מובילאותנו למרכז העתיק של זכרון יעקב וחולף על פני כמה מהמבנים והאתרים הכי יפיםבמושבה. אורך המסלול (הלוך וחזור – יציאה מהצימר וחזרה אליו) 4 קילומטר.
כשעה הליכה. ההליכהנוחה, בשבילים מסודרים וברחובות. אפשר כמובן לצעוד בכל פעם קטע אחר ממסלול זה.

מצימר ימה לחצר הכרמל –אחוזת לַנגָה
יוצאים מ- ימה ימינה עדשמגיעים לפינת האהבה (נקודת תצפית רומנטית עם מנעולים על מנת לחזק את הקשרביניכם...) ואז שמאלה לרחוב צה"ל. לאחר 450 מטר ימינה אל הברושים ולאחר 250מטר מופיע בצד שמאל ביתליליאן ובצד ימין בית דניאל. זו אחוזת לנגה. הגבעה כולה נקראת חצר הכרמל.
בית דניאל ניצב בקצההשדרה שנטעו בני הזוג לנגה לפני מאה שנה. זהו מבנה מפואר ומבודד בין העצים. חזיתוהצפונית מרשימה מאוד. בני הזוג גיטה ומיכאל לנגה הקימו אותו בשנת 1912 . המתחםשוקם בשנים האחרונות וכיום פועל בו קמפוס של האוניברסיטה הפתוחה. ניטה בנטוויץ’ומיכאל לנגה ביקרו בישראל בירח הדבש שלהם, התאהבו בכרמל, עלו לארץ בתחילת המאההעשרים ועברו לגור בזכרון.
הבית שבנו נהפך במהירותלחביבם של ראשי הישוב בארץ, ביניהם הרברט סמואל, אוסישקין, חיים ויצמן ואחרים.לזוג לנגה לא נולדו ילדים. ניטה נפטרה בגיל 38 בפברואר 1922.
מיכאל התאבד כעבור שלוששנים. ליליאן, אחותה של ניטה, ירשה את הבית והקימה בו בית ספר חקלאי ומרכז אמנות.דניאל היה בנה, שמת בגיל 18 . אחר כך גרה במקם דורה שוורץ שהקימה בו מרכז בריאותצמחוני.
מאחוזת לַנגָה עד רחובהמייסדים
מומלץ מאוד לשוטטבאחוזת לנגה ולעשות פיקניק במקום שמיועד לכך. ממשיכים לצעוד מאחוזת לנגה מזרחהברחוב הברושים. לאחר 300 מטר פונים ימינה לרחוב הרצל ומיד שמאלה לרחוב הנדיב.בפינת רחובות זו ניצב מוזאון העלייה הראשונה.
בצד השני של רחוב הנדיבנמצא גן טיול. הגן שוחזר בשנים האחרונות. המקום שימש כאתר נופש לראשוני המתיישביםבזכרון. נטע אותו הגנן הצרפתי דיגור, וכמה מן העצים הוותיקים במקום נשתלו לפני 130שנה. המסורת המקומית אומרת שהשותלים היו הרב המורה זאב יעבץ, ותלמידיו בבית הספרהראשון של המושבה. בגן צומח עדיין עץ זית שניטע בידי הברון רוטשילד בביקורו במושבהבשנת 1925 . בהמשך רחוב הנדיב, אחרי שחולפים על פני רחוב המייסדים, בצד שמאל, ניצבמבנה אורוות הברון, שמשמש כיום כמה ברים ובתי קפה. בפינת רחוב הנדיב והמייסדיםניצב בית הכנסת “אוהל יעקב”, שנקרא, בדיוק כמו המושבה כולה, על שם אביו של הברוןרוטשילד. בניית בית הכנסת הושלמה בשנת 1886 והוא נחשב למפוארים מבין בתי הכנסתבמושבות הברון. כדאי לבקר בו. מאחורי בית הכנסת יש שירותים ציבוריים. שמאלה ברחובהברושים, ימינה ברחוב החי”ל ושמאלה בעציון עד למלון.
רחוב המייסדים
מרחוב הנדיב נפנה ימינהלרחוב המייסדים. קטע זה הוכרז כמדרחוב ואין בו תנועת מכוניות. זהו מרכז הבילויוהתיירות של זכרון יעקב. לאורך קטע זה יש מסעדות רבות, בתי קפה ומקומות בילוי.נעים לשוטט כאן בכל שעה ובכל יום. אורכו של קטע זה – עד שער ישי – 400 מטר.
כאשר צועדים במורד רחובהמייסדים דרומה רואים בצד שמאל את בריכת בנימין – מאגר מים היסטורי, שהוכרז כאתרלאומי. המאגר נקרא על שם הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד. בהמשך, באותו צד, ניצבבית אהרונסון – מוזאון המנציח את פעילותה של המשפחה בזכרון יעקב, ובמיוחד אתסיפורה של מחתרת ניל”י. בת המשפחה הנודעת ביותר היא שרה אהרונסון, שהעבירה מידעסודי לבריטים בימי מלחמת העולם הראשונה. שרה נעצרה בידי הטורקים והתאבדה בכלא.
פועלה הונצח בספרהמפורסם של הסופרת דבורה עומר, “שרה גיבורת ניל”י”.
ליד שער ישי נמצאת “ידלמייסדים” שהוקמה כדי להנציח את משפחות החלוצים מייסדי זכרון יעקב, שהגיעו לארץבשנת 1882 מרומניה. בביקור באתר תוכלו לקרוא מעל תבליט הקרמיקה את שמותיהם. בתוךהאולם הקטן נמצאים צילומים נדירים המנציחים את תולדות המושבה בעשרות שנותיההראשונות.

מכאן אפשר לשוב לצימרימה בדרך קיצור- הרצל, ביאליק, האורנים, שדרות ניל"י, קדש, המדע, צה"לההגנה.